goody bye

14 אוג'
2013

studio


זיכרונות אהבה מגודי

תמונה להתחלה

לא יאמן שזה הגיע ולמען האמת, ידי רועדות בעודי כותבת זאת אך יומי האחרון במקום שהיה לי כבית בחמש השנים האחרונות הגיע.
זהו,
אני נוסעת לארצות הברית ללמוד כיצד לעבוד עם אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים,
במקום שנקרא "קמפהיל" שם אחיה עם ילדים שכאלה.

בחמש השנים האחרונות, למדתי המון, צמחתי וגדלתי.
הייתי חלק אינטגראלי מעדלי & פרטנרס, מקום שכולו לב, נתתי מלבי וקיבלתי פי אלף חזרה.
לפני שאני זזה, רציתי לחלוק ולו קמצוץ קטנטן משלל החוויות והמאורעות שעובר אדם בחברת מיתוג.

כך זה התחיל

בראיון שלי למשרת מנהלת המשרד והעוזרת האישית לשני המנכ"לים
של Adlai & Partners , ישבתי בחדרה של מיכל ברנט, בסטודיו שהיה אז בלב שכונת נווה צדק ומצאתי את עצמי שופכת בפניה את סיפור חיי.

"היו פה מועמדות עם ניסיון רב של ניהול לשכות מנכ"ל בחברות גדולות" אמרה לי.
"את לא משרה עלי הרבה ביטחון מקצועי אבל את נורא חמודה…" ולאחר פאוזה של כמה רגעים אמרה "טוב, יאללה בואי אלינו". אני עניתי – "אוקי".


הדרך לגיהינום רצופה מעשים טובים

במסגרת יום מעשים טובים באחת משנותיי כאן התגייסנו כולנו לצבוע את המשרדים של עמותת אנוש בפלורנטין.

       קודם כל נחים…

Project_20090325_CF

         וגם קצת רוקדים

יום מעשים טובים 2

        וגם עדלי עבד (צילום אילוסטרציה)

Project_20090325_ED


משימת חישול  – שליחות לסרביה

האו"ם חיפש חברה שתמתג את סרביה ופתחה זאת למכרז בין לאומי, המסמכים המקוריים היו צריכים להגיע למשרדי האו"ם בפרוקפולז'ה (Prokuplje ) שבסרביה ומפאת קוצר זמן נשלחתי להגישם באופן אישי.

              מזל שהדרכון היה בתוקף – פרישטינה היר איי קאם

סרביה 1


נחתתי בפרישטינה שבקוסובו הישר לשנות ה-90

סרביה 2

יומיים קודם לכן עלתה המתיחות במעבר הגבול בין קוסובו לסרביה והיו חילופי אש, האו"ם התערב והמעבר נסגר ל- 24 שעות. כשביקשתי במלון להזמין מונית שתיקח אותי לפרוקפולז'ה (Prokuplje), אמרו לי שאף אחד לא ייקח אותי עכשיו… אבל אני מישראל וקצת מתיחות במעבר גבול לא מרגשת אותי. אחת מבנות הקבלה גייסה את אביה שבמקרה עובד כנהג למחייתו ותמורת סכום סמלי הוא הסכים להסיע אותי לקו האש.

לאחר נסיעה של שעתיים למעבר הגבול התברר שאני צריכה ויזה כדי לעבור, כל ניסיונות השכנוע לא עזרו וצ'אני הנהג הנאמן שידע מעט מאד אנגלית הסכים להמשיך משם בעצמו, להגיש עוברינו את המסמכים ולחזור לאסוף אותי מהגבול.

                       מעטפת המסמכים המיוחלת וצ'אני הנהג החבוב

סרביה 3

סרביה 4

חזותי האירופאית לא עזרה לי במיוחד ומשכתי הרבה תשומת לב, כנראה שלא כל יום הם פוגשים בחורה בלונדינית יושבת לבד וממתינה.

כאן נקראתי לסדר לאחר שצילמתי את מה שהיה אמור להיות השירותים

סרביה 5

בתמורה להשמדת תמונת השירותים המטונפים קבלתי תמונה עם השוטרים

סרביה 6

השעות חלפו, הערב ירד וגשם החל לרדת לפרקים. אני הייתי בקשר הדוק
עם מיכל שלנו באס-אם-אסים, מדווחת על כל דבר שקורה, הרגשתי שהיא ממש שם איתי.

                   מסתבר שלא רק לצלם אסור שם….

סרביה 8

פגישתנו המחודשת היתה מרגשת, צ'אני דאג לשלומי ולי רווח שלא ננטשתי על ידי קוסובואי זר במעבר הגבול. למחרת קפצתי על מטוס חזרה הביתה מבלי לוותר על כמה שעות טובות של שופינג בציריך כפיצוי.

סרביה 9

את המכרז, אגב,
לא קבלנו אך חוויה לכל החיים בהחלט כן.

ביי ביי נווה צדק, שלום SOSA

עברנו סטודיו וזה לא היה קל, הכול התחיל במסע חיפושים אחר חלל הולם. ראינו כל מני מקומות הזויים יותר והזויים פחות כיאה לנדל"ן בתל אביב. עד שהגענו לסטודיו ברחוב רבנו חננאל שנמצא דרומית לרחוב שלמה. החלטנו לקרוא את שם השכונה –  SOSA (SOuth of SAlame).

לפקח על מעבר סטודיו, זה כמו לעבור בית, רק פי עשר יותר מורכב.

קודם כל צריך לארוז… הההכככללל.

מעבר 1

                   וגם עדלי נתן יד (צילום אילוסטרציה)

מעבר 2

           תוך כך, פיקחתי על השיפוץ של הסטודיו החדש

מעבר 3

          שהתקדם יפה…

מעבר 4

                 גילינו הגיגים על הקירות פרי עטה של הפסלת שעבדה כאן לפנינו

מעבר 5

ואז הגיעו המובילים עם משאית גדולה במיוחד שבאופן מפליא הצליחה להיכנס לסמטאות של נווה צדק. הם העמיסו את כל הסטודיו במהירות בזק וקדימה ל- SOSA

מעבר 6


עדלי אפילו הספיק לעשות קצת יוגה ב"אין סטודיו" שנותר מאחור – השארנו נקי יחסית.

מעבר 7

                  לבסוף נכנסנו למעוננו החדש וסימננו את הטריטוריה

מעבר 8

מהר מאד גילינו את מקור הנשנוש הקרוב ביותר

מעבר 9

                         והתמקמנו לנו באופן ספייס מקסים

מעבר 10


ב- SOSA  הפרחנו את השממה
            הזולה – צילומים של נורית יונג שלנו

מעבר 11


                                            HAPPY BIRTHDAYS

חמישה ימי הולדת חגגתי ב- Adlai & Partners. אחד היתרונות של לעבוד בסטודיו למיתוג ועיצוב גרפי הן ברכות יום הולדת מופלאות במיוחד. הנה הן לפי סדר כרונולוגי

       2009 – רק נכנסתי וכבר התחלתי להוביל (כך אומרים)

יומולדת 2009

         2010 – מולטי טאסקינג בשאנטי

יומולדת 2010

 

           ב – 2011…. כנראה היה עומס קיצוני באותו יום בסטודיו.. ברכה בינונית

יומולדת 2011

                      2012 – בהחלט פיצוי הולם…

יומולדת 2012

                       2013 – אחרי שבישרתי על עזיבתי העתידית

יומולדת 2013


אינסוף אירועים, חוויות, חברים ותסרוקות

חוויות 10

חוויות 2

חוויות 1

חוויות 3

חוויות 4

חוויות 6  חוויות 8


                                 IT'S TIME TO SAY GOOD(Y) BYE

נסענו לירושלים, ביקרנו בתערוכת הבוגרים בבצלאל ולאחר מכן ערכנו משתה פרידה מרגש
מאין כמותו. וממותג כמובן.

                 במרפסת במלון סנט ג'ורג'

פרידה - תמונה קבוצתית

                 אמיר ושתי הקטיות

פרידה - אמיר והקטיות

               שרים לי

פרידה - שרו לי שירים


הדמעות מתחילות

פרידה - בכיתי קצת

                עדלי סטוק שבור

פרידה - עדלי היה שבור

                עדלי סטוק שיכור

פרידה - כללי 2

                לא רואים בעיניים

פרידה

                 משתובבים

פרידה - היה קשה להיפרד


WITH HEART

תשוקה / מקצוענות / יחד –  אלו ערכי המותג שלנו וזה פשוט מדויק. חברי צוות, לקוחות, ספקים, שותפים לדרך… היה לי הכבוד להיות במרכז  של כל זה ולפגוש בדרך אנשים נפלאים, ליצור קשרים מקצועיים ואישיים יפים וחזקים.

אני לא יודעת כמה אנשים יכולים להעיד שהם פועלים מתוך תשוקה בעשייה שלהם. שהם אוהבים את העבודה שלהם ונהנים לקום בבוקר ולבוא לעבוד אפילו שלפעמים יש לחץ וקשיים שצריך לעבור.

אני גם לא יודעת כמה אנשים יכולים להגיד בלב שלם שהם מרגישים משמעותיים במה שהם עושים.

אני בהחלט יכולה ואומרת זאת בלב שלם.
Adlai & Partners זו משפחה שבורכתי להיות חלק ממנה ואני יודעת שתמיד אהיה בת משפחה פה. והיא תמיד תהיה חלק ממני.

                                    ואם תהיתם לאן פניי מועדות.. אז לכאן

images

סתאאאאאם…

אני הולכת ללמוד וללמד כאן

ועד שנתראה, שלום ותודה על הכול.
טובית (גודי) שכנר

                 תזכרו אותי כמו שאני

תמונה אחרונה חדשה

+ הוסף תגובה

הוסף תגובה

  1. אמיר ברנט //
    14/08/2013

    כבר מתגעגעים בטירוף

  2. סיון מויאל //
    14/08/2013

    בהצלחה ובאהבה גדולה!!!

  3. גילי //
    14/08/2013

    גודי אהובה יקרה,
    תחסרי לנו עד מאד – מה נעשה בלי "גודי נפלה לי הדאטה, נפל לי השרת, איפה החשבונית, HELP!!!!!!".
    אבל אני יודעת שאת, כרגיל, הולכת עם הלב, ואחרי הלב, שזו תמיד עצה טובה לחיים.
    אני מאחלת לך רק שמחה, הגשמה, אושר, בריאות ,סיפוק, חדוות יצירה, כיף, למידה, ושתהני ותצברי חוויות אינסוף, ואולי גם אהבה אחת גדולה (לא צריך יותר!)
    מחבקת אותך מפה ועד לשם
    אוהבת,
    גילי

  4. נורית //
    14/08/2013

    אם כבר פרידות, אז כאלו: לצורך התפתחות אישית, למען הגשמת חלום, לפי נטיית הלב.
    מאחלת לך הנאה שלמה! כמובן שתהיי בקשר.
    ואב, יופי של פוסט.
    נורית

  5. בשמת //
    14/08/2013

    פוסט מרגש כמוך גודי :)

  6. סיסטר פרום א דיפרנט מאת'ר //
    14/08/2013

    טבבבבתי מתוקתי ככ נהנתי לקרוא את סיכום תולדותיך באדלאי.. לצערי לא יצא לי לראותך שם פיזית, אך ברור שמההתחלה ידענו כי היותך שם זה לא פחות מקוסמי. ללא ספק המשפחה המאמצת שתשלח אותך לדרכך עם מלאן ברכות ואהבה. אני את שלי עוד לא אמרתי.. ועוד אומר. אוהבת

  7. עדלי //
    14/08/2013

    איזה פוסט מרגש!
    לחזור ולראות את כל אבני הדרך ואת מקומך הכה משמעותי בצמתים הקריטיים, רק מחדד אצלי את ההכרה הבלתי נתפשת שזה ממשיך בלעדייך….
    אך כפי שאמרתי לך כשבישרת את הבשורה לפני כחצי שנה, אני מאמין בלב שלם בך ובבחירה שלך ובטוח שתמשיכי להיות חלק משמעותי, אוהב ואהוב בקמפהיל. נשיקות וחיבוק גדול. סיונרה…

  8. הרהורים על עיצוב מיצוב וביי //
    18/08/2013

    את לא רצינית.

  9. אורן //
    21/08/2013

    בהצלחה
    אני קורה את הפוסטים של עדיאל ויכול להמליץ לך על אפליקציה נהדרת לשימוש עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים

    http://snapps.cettalk.co.il/2013/06/22/tinytap-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94/

    להתראות ובהצלחה