עיצוב, מיצוב וגיאורגיה
13 מאי'
2013
הרהורים על עיצוב, מיצוב וגיאורגיה
ביקרתי בגיאורגיה. צילמתי קצת באייפון וחזרתי עם חוויות לחלוק.
גיאורגיה מדינה שידעה תהפוכות רבות, במאה הקודמת היא הייתה שייכת לברית המועצות
וב-1991 היא יצאה לעצמאות. עם זאת אפשר להגיד שרק החל מ-2003 גיאורגיה התחילה תהליך של היפתחות למערב והפיכה ליעד תיירותי, תהליך שנמצא בעיצומו.
2003 הייתה השנה שבה הצליחו להדיח את הנשיא המושחת, שוורנדזה, במהפכה ללא שפיכות דמים שזכתה לשם (המהמם) "מהפיכת הורדים".
naming
אז אפרופו ניימינג, הגיאורגים סולדים מאוד מהשם "גרוזיה" שמקושר אצלם לשלטון של ברית המועצות.
גיאורגיה היא מצב מעניין של רגל אחת בעבר ורגל בעתיד, רגל במזרח ורגל במערב.
היות שהם מאוד חפצים להתפתח כיעד תיירות הם עושים צעדים נבונים, אחד מהם הוא אפשור של אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי טביליסי הבירה ומה שבכלל חכם הוא הכינוי של הרשת: "Tbilisi loves you".
לכאורה דבר כל כך קטן, אבל כלי נפלא להעביר מסרים ובייחוד שהגיאורגים באמת חביבים
להפליא.
והנה דוגמא חביבה של שלט חביב לפני הכניסה לכביש הראשי
אפשר להתרשם פה גם מהאלפבית הגיאורגי שאינו דומה לאף אלפבית בעולם!
גרם לי לתהות לגבי פונטים…
בעברית יש למשל פונט שנועד להידמות לכתב ההינדי, מעניין אם יש פונט גיאורגי
שמדמה כתב עברי.
תחום שיש להם הרבה איפה להתפח בו הוא אנגלית..
בגיאורגיה אף אחד לא יודע מילה באנגלית!! לא הברה, לא מספר. נדיר למצוא אפילו שלט באנגלית.
לאחר שרצינו לגוון קצת מהחצ'פורי, החינקאלי ושאר המעדנים הלכנו לסושיה. שימו לב לטאג ליין המוזר. בדרך כלל כשמותג רוצה למצב עצמו כדבר האמיתי, הוא לא עושה זאת ע"י לומר – "אני אמיתי" "אני מקצועי". למזלנו היה טעים.
חזירות
בגיאורגיה מאוד אוהבים חזיר.
כשלא חזקים באנגלית, אחת הדרכים הטובות להעביר מסרים זה תמונות.
במטוס למשל, על מנת להכריז על כך שאין בשר חזיר בארוחת הצהריים, מודבקת המדבקה הזו.. מה תגידו?
לעומת זאת במסעדה הגאה במנות החזיר שלה מופיעות בתפריט התמונות ההזויות הללו.
ולסיום החזירות, הנה חזרזירים שצילמתי תוך כדי נסיעה לצד הכביש.
מיתוג נשי ועולם שלישי
בטביליסי כל אוטו שני הוא טקסי. אנשים כמהים לפרנסה ובלארי בודדים (זה שם המטבע הגיאורגי ששוויו שני שקלים) יסיעו אותך לכל מקום. מתוקף התחרות היה מי שהגה רעיון למתג מונית לנשים בלבד.
אחד היתרונות שמאפשרת מדינה שהיא עדיין עולם שלישי בכמה מובנים היא אפליה…
והנה עוד דוגמא לפרימיטיביות קלה. בז'ורנל המכובד במטוס, פרסומת לקזינו,
באופן סטראוטיפי מובהק, יושב לו הגבר עם סיגר ביד (כן.. מותר לעשן שם בכל מקום)
נהנה מהגיבוי של עלמה חיננית (מישהו אמר ארנה דץ?)
לסיום, הפתעה.
הארץ המדהימה הזו שיש בה אלף אגמים וכמובן שלא הספקנו לטעום חלקיק ממנה,
נכנסה עמוק ללב ולא מעט בזכות ההפתעה שחיכתה לנו בקווקז הגבוה.
כשנמצאים במדינה אחרת אבל גם כשנמצאים במסעדה למשל, תמיד כיף לחוות את החוויות האותנטיות.
עם זאת, לפעמים, דווקא כיף להיכנס לחוויה של פיוז'ן, סטייל בתוך סטייל.
זה פחות או יותר מה שקרה לנו.
נסענו חמש שעות בג'יפ, דרך קופצנית למדי במעלה הקווקז, חולפים על פני גבעות מושלגות בדרכנו למלון: "kazbeg rooms" – לפי השם, ציפינו למצוא מלון צנוע, עם חדרים חמימים ונעימים.
מה שחיכה לנו בפועל, זה מלון מעוצב בסגנון סוהו ניו-יורקי מטורף, בנוי כולו עץ איפאה
ומפנק באופן שלא יתואר.
מקווה שהתמונות תמחשנה – מומלץ מאוד!
לובי
חדר אוכל
מהחלון
שתף
You must be logged in to post a comment.