קוראים לי עדלי סטוק ואני מכור לאינסטגרם

5 נוב'
2013

עדלי סטוק

ניסיון

לפני קצת יותר משנתיים אחיינית שלי הכירה לי את אינסטגרם.
לא מילה שגורה בפי כל באותם הימים. המיידיות שבמדיה הזו והפורמט הריבועי שלה
העלו בי גלים של נוסטלגיה לפולארויד, ששימש ככלי משחק וניסוי בתקופת הלימודים בבצלאל, בשנות השמונים ואח"כ ככלי מקצועי בעבודה עם צלמים, כארט-דירקטור בחברת שיסיידו ביפן, בשנות התשעים.

2

החשיפה לכל כך הרבה דימויים הייתה מרגשת. האפשרות לראות, לחוות לשבריר שנייה, אינקפסולציה ריבועית של מקומות שונים כל כך, הרגישה כמו מסע ברכבת הרים מסביב לעולם.

3

עם הזמן, בניתי לי קהילה של חובבי ז'אנרים הקרובים ללבי, טקסטורות, מינימליזם, צבעוניות נועזת, צילומים עם איכויות ציוריות, ארכיטקטורה, כמו גם אוסף של דברים אקלקטיים כמו שלטים ישנים וטיפוגרפיה מתקלפת. חווית השימוש הפכה יותר סלקטיבית ויותר מהנה.

4

הזמינות והקלות של האייפון, הנונשאלנטיות שב-snap-shot החדש, השאיר
את ה-ניקון D-80 עמוק בארון במשרד למעט כשהוציאו אותה לסיבוב קצר במטרה לצלם פקשוטים לסקיצות בפרויקטים שונים.

 5

על הצילומים שלי אומרים, לא פעם, שניכרת בהם עין המעצב.
אני משער שהרושם הזה נוצר מכך שבראש ובראשונה אני באמת בא מעולם העיצוב, ואופן ההסתכלות שלי על הסביבה עובר דרך מסננת מסוימת שמפרקת ומסדרת את הדברים
בהיררכיה של נושאים תוכניים וצורניים שמושכים אותי באופן מיוחד.

כדי שהאמירה הזו לא תישאר בגדר המופשט, אנסה להסביר למה הכוונה.
הדימויים שאני נשבה בקסמם ניחנים, במקרים רבים, במוטיב של השטחה. הנושא והרקע מתקרבים זה לזה עד לנקודה של השטחה וכמעט חיבור של שניהם במישור אחד.

ההשפעה של האסתטיקה היפנית על נקודת המבט שלי מכרעת. היעדר הפרספקטיבה בציור ובהדפסים היפנים וסידור הדברים במישור שטוח עם כללים אחרים של מיקום גודל וצבע (למשל עצמים קרובים בתחתית עצמים רחוקים בחלק העליון). זה יוצר תחושה של סביבה "מעוצבת" שאינה מתחקה אחרי ה"ראליסטי". היא יותר סימבולית ולפיכך זיקתה לעולם העיצוב מתחזקת.
בנוסף אני מתעסק בשאלות של  קומפוזיציה, של שיווי משקל, ריק מול מלא, שלם מול מרומז וכיוב'.

6

ובחזרה לעולם שמכתיב האינסטגרם, הפורמט הריבועי, מגבלות המצלמה, וכמובן הרגעיות, דורשים התאמה של הנושא המצולם לכל אלה וקבלה של המגבלות בתוך תחומי הגזרה,
שמתאים  לי לפעול בהם. מוטיב אחר שחוזר על עצמו בצילומים שלי הוא – התמקדות – בד"כ, אני מעדיף נושא אחד.
השילוב של השטחה (אלמנט צורני סגנוני) והתמקדות בנושא אחד (התוכן המצולם)
שאובים באופן משמעותי מעולם העיצוב.

 7

הדימויים הופכים למעין סמלים מצולמים במקרים מסוימים. אייקונים צילומיים.
אם הדימויים היו מסתפקים במאפיינים הללו גרידא ספק אם היה בהם עניין רב מעבר להנעמה אסטתית רגעית. במקום הזה אני מחפש את ה- twist. במתפרק ובישן, איזה יופי נסתר. בפרוזאי את רגע הפיוט. שוב השפעות של ההסתכלות האסטתית והפילוסופית של הזן וה-wabi sabi

שאלות, לא מודעות, שצצות מתוך התבוננות במכלול הן של משיכה לפתחים (חלונות לדוגמא) שנשארים ברובם סגורים או אפילו אטומים, מתים. רצון עז להציץ דרך חרכים, לא במציצנות שמחפשת ריגוש אלא בכזו השואפת להתחקות אחרי סוד כלשהו מעבר לקיר או לחומה.

9

מגבלות המצלמה של האייפון,למשל חסרונה של עדשת זום, מחייבת סוג אחר של צילום.
האייפון, עקב מזעריותו וקיומו המתמיד בצמידות אלינו, יוצר למעשה הרחבה של הגוף. דבר זה מחייב לעתים התקרבות אינטימית לנושא המצולם ולחלופין, דווקא חיפוש של המזערי, הניואנס, "הסדק הכמעט בלתי נראה בקיר", כנושא צילומי.

91

כל אלה הובילו אותי למקבץ עבודות שיכולות לשאת את הכותרת "התקרבות והצצה"
במשך השנתיים האלה צילמתי קרוב ל- 4000 תמונות כאלו. 40 מתוכן אציג בתערוכה במסגרת אירועי "אוהבים אמנות עושים אמנות 2013"  – אתם מאוד מוזמנים.

12412_a-loving-art

האייפון והאינסטגרם פתחו בפני אפשרויות חדשות ודרך הסתכלות שונה על העולם סביבי.
הם חידדו את הראיה וגרמו לי להתעכב על מקומות שעד עתה נעלמו מעיניי.
הם גרמו לי להעריך יותר את הנסתר, הצנוע ולחפש את היופי החבוי גם במה שלכאורה נראה סתמי ואולי אף מכוער.
מה אתם רואים?

921
+ הוסף תגובה

הוסף תגובה

  1. אמיר ברנט //
    05/11/2013

    אחלה צילומים. לדעתי נעשה בקרוב פוסט על נווה צדק עם עוד צילומים מרהיבים שלך

  2. בשמת //
    05/11/2013

    מזל שאתה מכור… צילומיך מרהיבים!

  3. מיכל //
    06/11/2013

    בשמת, אני בהחלט מסכימה עם חלקו השני של המשפט שלך..

    אחלה צילומים, אחלה פוסט.

  4. נינה ומשה //
    08/11/2013

    בני מזל אנחנו, שבסופו של דבר הקלקנו על המקום הנכון…ואז נפרשה לנגד עינינו סידרת הצילומים המופלאה הזאת. הנאה לכל החושים!

  5. ורד מוסנזון //
    12/11/2013

    מרהיב, עדלי. תודה.

  6. מיטל שניר גל //
    12/11/2013

    באמת ניכרת נקודת המבט של מעצב…מדהים איך אתה מוצא את היופי בדברים הפשוטים.

  7. אדי גולדפיין //
    12/11/2013

    עדלי יקירי. הכלי העיקרי הוא העין שלך וזה ניכר בתמונות היפיפיות שאתה מפרסם מעת לעת. תמשיך, עם או בלי האינסטגרם.

  8. נילי //
    12/11/2013

    מכור, יבש או נקי – אין עליך!

  9. אבירם מאיר //
    12/11/2013

    האייפון הוא הרחבה של הגוף..
    מחשבה יפה!!!

  10. יעל //
    12/11/2013

    מכיר את האפליקציה החדשה לאינסטגרם
    Layrs?

  11. גלי //
    13/11/2013

    BIG LIKE!

  12. יגאל פוירשטיין //
    13/11/2013

    אכן צילומים מרהיבים. כיף גדול.

  13. עינת //
    13/11/2013

    עדלי, אהבתי מאד את הצילומים ואת הבלוג, עד מתי התערוכה שלך?

  14. רב תודות //
    14/11/2013

    לכל המפרגנים:משה ונינה, בשמת, מיטל, ורד, נילי, אבירם, אדי, גלי , יגאל, עינת, תודה רבה מקרב לב על המילים החמות.
    עינת לשאלתך התערוכה הנה בת יומיים ביום שישי ובשבת ה-15 וה-16 לחודש נובמבר.

  15. דפנה הלר //
    17/11/2013

    הייתה תערוכה נפלאה!!!

  16. ערן יובל //
    17/11/2013

    תודה עדלי על הוידוי. אוסף מקסים!

  17. Kist //
    08/03/2014

    Hey, that's the gretseta! So with ll this brain power AWHFY?

  18. Gaby //
    09/03/2014

    You're a real deep thnirek. Thanks for sharing.

  19. ורד מוסנזון //
    04/05/2018

    קצת באיחור :) תמיד הייית הכי יפה (ומוכשר) בכתה.

  20. עדנה בר לב //
    23/05/2018

    בטח אתה יכול למצוץ לעצמך